המהפכה המדעית

אחד הנושאים שהיה מאוד חשוב לי להטמיע במהלך השיעורים של הקורס באמונה הוא נושא ה"מהלכים". התפיסה שכל דבר בעולם האנושי קורה לאט, מתוך התקדמות מתמדת ואיטית, ובעיקר, מתוך שאיפה כללית של העולם לקראת מטרה משותפת. אין ספק שבסגנון חשיבה כזה יש חידוש עצום לגבי רובנו. אנחנו רגילים לראות את העולם מבעד למשקפיים "פרטניות", כלומר: העולם הרי נראה לנו כאוסף של פרטים, של שאיפות ושל בני אדם שאינם קשורים זה לזה (במקרה הטוב) ושמתנגדים זה לזה (במקרה הרע). בעיני הבשר קשה לנו לראות את הקשר, או למצוא שאיפות משותפות לכלל הפרטים המדהים שבמציאות. אחד החידושים הגדולים של עצם האמונה בבורא עולם הוא מציאת הקשר הזה, מציאת השאיפה של העולם, האמונה שיש מטרה לבריאה המקיפה אותנו והלימוד מעובדה זו על אופי ההתקדמות של העולם.

כבר הזכרנו את עניין התהליכים העולמיים הללו מספר פעמים ובהקשרים שונים (עיינו בשיעורים הקודמים של קורס האמונה שלנו). והנה, בדרך כלל טרחתי מאוד להסביר שתהליכים אלה הם איטיים מאוד, מורכבים מאוד ושלוקח לאדם (לאנושות) זמן ארוך (ויקר) להפנים כל שינוי ולעבור כל תהליך. בשיעורים הקודמים גם הבאנו מספר דוגמאות לאיטיות של תהליכי ההסתגלות של האדם, כמו השחרור מהעבדות, העידון (המסויים) של המלחמות ועוד... הנקודה המרכזית היתה שהעולם בכללו שואף לטוב, אבל לאט.

האיטיות של התהליך היא נכונה גם בתיאור של ההתפתחות ה"פיזית" של האדם, ולא רק זו הרוחנית. באופן כללי לוקח לאדם זמן רב להתקדם בדרכי החיים, ההרגלים, כלי העבודה וכדומה. לעיתים קרובות מעבר משיטת עבודה אחת לשניה (לדוגמא) לקח מאות ואף אלפי שנים. כך שבמשך אלפי שנים האדם חי בצורה דומה, עבד בשיטות זהות ועיבד את האדמה באותו אופן. לדוגמא (אם נמנה דוגמא אחת מיני רבות): המעבר בין גרירת דברים על גבי קרקע לשימוש בגלילי עץ עגולים היה ארוך ומתיש, והמעבר מהם לגלגל היה תהליך איטי, מאוד איטי. וכן הלאה...

אולם, במהלך המאה ה19 היה מהפך גמור בתהליך המדעי שעבר על העולם. בבת אחת, במשך עשרות שנים ספורות, המדע העולמי והידע האנושי התפתחו בצורה מדהימה, שלא היתה כמוה מאז בריאת העולם. האדם המציא את הקיטור, את החשמל, את הטלגרף, את הנורה החשמלית, את הרכבת והמכונית (מנוע הבעירה הפנימית), את הרשמקול ועוד... ועוד... במשך מספר שנים קטן ביותר. ואז, בתחילת המאה ה20, גולתה הרדיואקטיביות, הפניצילין, גלי הרדיו, פותחה תורת היחסות של איינשטיין ועוד אלפי המצאות חשובות. תוך שישים שנה כבר עמד האדם על הירח!! התהליך היה של קפיצה מוחלטת, ממצב של חיים הדומים במהותם לאופי החיים בימי הבניים למצב של טכנולוגיה מתקדמת, פריצת גבולות העולם והיקום- תוך מאתיים שנה בלבד.

חלק ניכר מהתפתחות זו חבה האנושות למדע. צורת המחקר המדעית, הלימוד המעמיק של סודות העולם בעזרת ניסויים, והאקדמיה בכללה, תרמו מאוד להתפתחות האנושית מרחיקת הלכת שעליה דברנו. החכמה האנושית התגלתה במלוא כוחה והאדם נישא על כנפי המדע למחוזות חדשים של נוחות חיים, קשר בין ארצות ותרבויות והתקדמות גדולה. המדע הביא את האנושות כולה לשינוי מהותי באורח החיים, כשבעצם עובדה זו היה חידוש גדול מאוד- אם עד אז היה מקובל שמה שמשנה את אופי החיים הם גורמים שניתן לכנותם "רוחניים" (במובן הזה שהם נובעים מאופי האדם ולא מהכלים הפיזיים שיש לו) הרי שהמהפכה המדעית גרמה לשינויים פיזיים שגררו בעקבותיהם שינויים באופי.

אולם, בהרבה מאוד מובנים התפתחות זו היתה גם מהירה מידי. האופי האנושי דורש זמן רב להסתגלות לשינויים קיצוניים כגון אלה וזמן זה לא ניתן במהלך המהפכה המדעית הגדולה. מחיר לא זול שולם בעד ההתפתחות המדעית, מחיר הנוגע לאיכות המזון (שהפך לתעשייתי יותר ויותר), מחיר הנוגע לכלי השמדה המונית (שפותחו גם הם במהירות), מחיר הקשור לאופי האנושי (האדם הפך ללחוץ יותר, מהיר יותר ואחוז תזזית) ובתחומים רבים נוספים.

התחום המעניין אותנו והנוגע לענייננו קשור באופן ישיר לנושא שבו סיימנו את סדרת השיעורים שעסקה ביחס התורה לנשים- ההתפתחות המדעית הגדולה של המאה ה19 הובילה את האנושות למידה רבה של "גאווה", לתחושה שהאדם הוא כל יכול, שהוא פיענח את כל סודות הבריאה ושאין דבר בעולם שהאדם לא יבין בסופו של דבר. הדברים הגיעו עד חכדי כך שהתחושה העולה מקריאת הספרות המדעית של אותה תקופה היא תחושה של "אלוהות המדע". המדע, שיטת המחקר המדעית והישום של מחקרים מדעיים בחיי היום יום, נדמו לאנשי התקופה כ"אל כל יכול" של ממש. האמונה והתחושה הפנימית היתה שעוד מעט קט והפיזיקה מפענחת את אחרון הסודות המדעיים של העולם ובעזרתה האדם יהפוך לאליל שמי ישווה לו ומי יעמוד בדרכו. הקפיצה הגדולה ממצב של בורות מוחלטת של האנושות, של אמונות תפלות שהובילו והנחו את האדם, למצב של ידע מתקדם

וחיים אחרים לחלוטין, גרמה לאדם גם לתחושות של היותו אין סופי, יודע כל וחושב הכל. ידועה אסיפה פיזיקלית עולמית בתחילת המאה ה20 שבה הוכרז רשמית שהאדם פיענח את כל סודות היקום ושנשארו רק עוד שלושה דברים קטנים שהפיזיקה צריכה לגלות (שלושת הדברים הללו הובילו לתורות מדעיות חדשות, למחקרים שפתחו מחדש את כל הידע האנושי וששינו את כל העולם כולו- תורת הקוונטים, תורת היחסות ותורת הגלים ).

אנשים התרגלו לחשוב שמה שהוא מדעי, מה שנאמר על ידי מדענים ומה שניתן לחקור ולהוכיח בצורה מדעית, הוא אמת מוחלטת ומה שלא הוא טעות. האנושות גם ניגשה בתקופה זו לחקור בצורה מדעית תחומים שעד אז היו בבחינת טאבו, כמו כתבי הקודש (בעיקר התנ"ך), מושגים רוחניים וכיוצא באלה כשמה שלא הצליח לעבור את זכוכית המבחן המדעית נחשב לכישלון.

התופעה בכללה הפכה להיות אחת מבעיות האמונה המרכזיות ואחד הגורמים לכפירה שהתפשטה באותה תקופה. כפירה, שבדומה למהירותה של המהפכה המדעית, התפשטה במהירות לא הגיונית (יחסית לאופיו של האדם אותו ציינו) ובטור הנדסי שכבש את העולם. ישנם גורמים אחדים הקשורים למהפכה המדעית שגרמו לכפירה, שאותם נמנה בהמשך, אולם אין ספק שהסיבה המרכזית היתה ונותרה התחושה הפנימית של האדם, ההרגשה שגדלה והלכה שהאדם מבין ושולט בבריאה כולה ולכן לא יכול להיות דבר מעליו. כשהשכל האנושי הפך לאל בעצמו הוא לא הותיר מקום לאלוקות אחרת ודברים ש"מעל לשכל", כמו דברים רוחניים רבים, לא התקבלו על דעתו של האדם.

כפי שכבר ציינו הצטרפו גורמים רבים לאותה "תחושת גאווה פנימית של האדם". גורמים שניתן לכנות אותם "אוביקטיבים" ושמצריכים טיפול עמוק ואמיתי והתמודדות רצינית מבחינה אמונית. כוונתי לשאלות יסוד שהעלה המדע בנוגע להנחות ולאקסיומות דתיות ששלטו בעולם במשך שנים. הדוגמאות הן רבות מספור, אולם נציין אחדות מהן-
נקודות אלו הן רק דוגמאות מטעות לשאלות ולאתגרים שהמהפכה המדעית הציבה לפתחה של הדת. שאלות ואתגרים שאצל רבים הפכו להיות נקודת משבר ואין חזוק מאמונה בבורא עולם.

גם כאן, כמו בנושאים רבים, ישנם המון סיגים וטעויות פשוטות שהובילו למשברים די מיותרים. נקודות רבות שנחשבו ל"אמונה דתית" הם לא נכונות, או שהן ירושה מערבוב מחשבות של הנצרות, הבודהה ודומיהן. הדוגמא הבולטת לכך, לדעתי, היא נושא מערכת השמש. הכנסיה הנוצרית אכן טענה בעקשנות שהשמש סובבת את כדור הארץ כשאצל חז"ל מדובר בהנחה אסטרונומית פשוטה (שניתן יהיה להוכיח אותה בהמשך, מבחינה אסטרונומית), מי שהפך את העניין ל"מצווה" ול"תפיסה אמונית" היא הנצרות. כאשר בא המדע וסתר את ההנחה הזאת, חשו רבים שהוא סותר את אמונה בסיסית של היהדות- דבר שלא היה לו יסוד כלל.

במהלך השיעורים הקרובים בקורס באמונה נעסוק בנושאים אלו, ננסה להרחיב יותר על המדע ועל תפיסתו את עצמו, על השינוי שעברה המהפכה המדעית, על ההבדל בין "תאוריות", ל"הנחות" ול"עובדות" ואנסה אפילו לחשוף בפניכם תפיסה מדעית אחת או שתיים משל עצמי. אולם יותר חשוב, גם כאן, הוא העיסוק בנושא הדתי, בבירור אמיתי של תפיסות העולם של הדת, ההנחות שלה, הדברים שבהם היא מתעקשת מול המדע והדברים שבהם הדבר לא נוגע. ועוד...